ויאמר משה אל כל עדת בני

 “ללמוד סוגיות בעיון ולהעמיק במפרשים – לצלול בים

לאחר שעיין זמן מה, חזר הילד שוב לאביו ובפיו פירוש שונה, אך גם אותו דחה האב, ושוב דחק בו "בוא ואפרש לך, זה תירוץ קשה…", אך הבן לא אבה. "מדוע אבא מצליח להבין ואני לא?!" טען בלהט "רוצה אני להבין בכוחות עצמי, כדי שגם כאשר אבא אינו נמצא לידי אוכל להבין את הסוגיא".

לעכברים יש שני אויבים הרודפים אותם עד חורמה – החתול ובעלת הבית. החתול אורב עליהם לטורפם, ובעלת הבית מעוניינת להכחידם. אך הבדל גדול יש ביניהם: בעלת הבית לא רוצה בקיום העכברים ולכן היא רודפת אחריהם, ואילו החתול רוצה בקיום העכברים ושש לתופסם ולטורפם.

ימות הגשמים בעיצומם ואיתם עמם שאלות שונות והבטים הלכתיים על מכלול של דברים המגיעים יחד עם הגשם.

אמנם אין איש המצפה ומייחל לראייתה אך עם זאת כאשר היא נראית בענן צצות להם שאלות שונות על ההתנהגות ההלכתית כלפיה.

ממתי הגיעה הקשת לעולמנו? מה מברכים עליה? מה הדין בקשת שאיננה בענן? כיצד מברכים אם אסור להסתכל? ברכה על חצי קשת? ואיך מצא רבי כלפון משה הכהן גם בקשת דבר טוב? והיתה לאות ברית.

וכצפוי, המעשה עורר עליו התקוממות גדולה. אותם אנשים שהיה נוח להם בהמשך מעשי ההפקרות, הוציאו עליו לעז וטענו כי המניע לפעולתו לא היה חף מנגיעות אישיות, ומאחורי מעשהו עמד רצון להתבלט ולהראות קנאותו! והיה להם סימוכין לכך מהגנים המשפחתיים: סבו (יתרו) היה עובד אלילים (וכמו שכתב רש"י: "שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי זה, שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה, והרג נשיא שבט מישראל").

במראה הסנה, מאריכה התורה לבאר מה היו המחשבות

דברי מרן הגר"מ מאזוז שליט"א בראיון לרדיו קול ברמה ביום ג’ ח’ ניסן תש"ע

פרשת שמיני מתאפיינת כידוע בהלכות טומאה וטהרה של

פרשת השבוע פותחת במצות מחצית השקל שה’ מצוה

בפרשת השבוע מובא כל סדר בניית המשכן על

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

בתחילת הפרשה מסופר כי דוקא עבדיו של פרעה

בתחילת הפרשה מסופר שפרעה קורא למילדות העבריות וגוזר

עיקרה של פרשת השבוע הוא המפגש בין יוסף

זקני הגאון הקדוש המקובל רבנו משה עידאן זצ”ל

*הלכה יומית מפי מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א